ברוכים הבאים אל
ביוכימיה פלוס
הבית החדש שלכם עד להצלחה מלאה
- מגוון קורסים והדרכות
- הקלטות מלאות
- מחברת למידה
- עדכונים שוטפים
- שאלונים בהתאמה אישית
- סימולציות
- מעקב למידה מלא
- מעקב למידה מלא
- מגוון קורסים והדרכות
- הקלטות מלאות
- מחברת למידה
- עדכונים שוטפים
- שאלונים בהתאמה אישית
- סימולציות
- מעקב למידה מלא
- סטטיסטיקות והתקדמות
הקורסים שלנו
הכנה למבחן הידע
קורס הכנה למבחן הידע אשר מהווה את הכלי הסינון העיקרי של בתי הספר לרפואה לקבלה למסלול הארבע שנתי לרפואה- לבעלי תואר ראשון. קורס מקיף הכולל את החומרים המעודכנים ביותר וליווי אישי עד לקבלה לתואר. קורסי ההכנה המומלץ ביותר בקרב המתקבלים ללימודי רפואה במסלול הארבע שנתי.
הכנה למבחני האישיות- מו"ר מרק"ם ומס"ר
הכנה למבחני מו”ר מרק”ם ומס”ר + ביוגרפי אשר משמשים כלי סינון משמעותי של בתי הספר לרפואה לקבלה למסלולים הארבע והשש שנתי לרפואה. הכנה ממוקדת ומדויקת לחלקי הבחינה השונים עם הצוות המנוסה ביותר שכולל; פסיכולוגים קליניים, שחקנים מקצועיים וסגל לימוד של סטודנטים באוניברסיטאות ובבתי חולים.
הכנה למבחן האנליטי
נכון לשנת המיונים תשפ”ד המבחן האנליטי לא נכלל במבחני המיון לתוכנית הארבע שנתית לרפואה
הכנה לתוכנית התלת שנתית
ערכות תרגול למבחן ידע
מה אומרים עלינו
מי אנחנו
ביוכימיה פלוס הינה חברה הפועלת משנת 2014, המורכבת מסטודנטים לרפואה בתוכנית הארבע שנתית ומרופאים צעירים בעלי הניסיון הרחב ביותר בהכנה למבחני הקבלה השונים כחלק מתהליך המיון לתוכנית הארבע שנתית. מעבר להכנה המקצועית, אנו מציעים מתן מענה אישי ברמה הגבוהה ביותר ומתחייבים ללוות את המועמדים עד לקבלתם ללימודים. השלבים הראשונים בתהליך המיון, המרכיבים את סכם הקבלה הראשוני, כוללים מבחן ידע ומבחן בחשיבה אנליטית. אחריהם מגיעים מבחני האישיות- ביוגרפי ומערכת מיר”ב. שקלול של הציון בכלל המבחנים מהווה את סכם הקבלה הסופי. אנו מציעים מסלולי הכנה שונים למבחנים אלו, במטרה שכל מועמד יוכל למצוא את ההכנה המתאימה ביותר עבורו בהתאם לצרכים האישיים שלו ומסגרת הזמנים שיכול להקדיש ללמידה.
MEET THE TRAINERS
מומחה בכירורגיה אורתופדית במרכז הרפואי בילינסון. בוגר התוכנית הארבע שנתית בתל אביב. בעל תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון המקים של חברת ביוכימיה פלוס, מדריך ביוכימיה, מס”ר ומלווה מועמדים לרפואה מעל עשור
מתמחה ברפואת ילדים במרכז הרפואי שערי צדק. בוגרת התוכנית הארבע שנתית לרפואה בתל אביב. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וביולוגיה מהאוניברסיטה העברית. מדריכת ביולוגיה של התא ומלווה מועמדים למבחן הידע זאת השנה השביעית.
רופאה כללית, בוגרת התוכנית הארבע שנתית בתל אביב. בעלת תואר ראשון מדעי החיים ומדעי הרפואה באוניברסיטת תל אביב. בעלת רקע בהדרכת פסיכומטרי. מדריכת אנליטי, פיזיולוגיה ושיטות מחקר ומלווה מועמדים למבחן הידע זאת השנה השביעית.
סטודנטית שנה א’ בתוכנית הארבע שנתית לרפואה באוניברסיטת אריאל. בוגרת תואר ראשון בהצטיינות יתרה בביולוגיה מאוניברסיטת בר אילן. מדריכת ביולוגיה של התא למבחן הידע זאת השנה השנייה.
סטודנטית שנה ב’ במסלול ה-4 שנתי באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר ראשון במדעי החיים- ביולוגיה מורחב, מאוניברסיטת תל אביב. מדריכה ביוכימיה למבחן הידע זאת השנה השנייה.
סטודנטית שנה ב’ בתוכנית הארבע שנתית לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בוגרת תואר ראשון במדעים ביורפואיים. מדריכת און ליין ומדריכת שיטות מחקר למבחן הידע זו השנה השנייה.
סטודנטית שנה ב’ בתוכנית הארבע שנתית לרפואה בתל אביב. בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ומדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב. מדריכה ביולוגיה מולקולרית זו השנה הראשונה.
סטודנט שנה א’ בתוכנית הארבע שנתית לרפואה בתל אביב. בעל תואר ראשון במסלול דוקטור לרפואת שיניים מהאוניברסיטה העברית. מדריך ביולוגיה מולקולרית זו השנה הראשונה.
נסו את הסימולציה שלנו!
איפה וכיצד מסונתזים מקטעי אוקזאקי (Okazaki fragments)?
במה השאלה עוסקת: Okazaki fragments.
תשובה ג. מקטעי אוקזאקי (Okazaki fragments) מתארים את קטעי ה-DNA שסונתזו במהלך תהליך השכפול (Replication) בגדיל המתעכב (Lagging strand). מקטעים אלו אינם רצפים, זאת לעומת המקטע הארוך שמסונתז בגדיל המוביל (Leading strand) מכיוון שהכיווניות של הגדיל המתעכב הפוכה לכיוון התקדמות מזלג השכפול (לחילופין, מנוגדת לכיוון תנועתו של האנזים Helicase) ולכן היא מתקדמת במקטעים (בכל פעם ההליקאז חופש עוד אזור שמתחיל להיות מסונתז וכן הלאה). מקטעים אלו נמצאים גם בפרוקריוטים (באורך של 1000-2000 נוקלאוטידים) וגם באאוקריוטים (באורכים של 100-200 נוקלאוטידים). כמובן שמקטעי אלו מסונתזים מקצה 5′ לקצה 3′ מכיוון שהפולימראזות (כל סוגי הפולימראזות ללא יוצא מן הכלל!) מסנתזות מכיוון 5′ ל-3′.
הערת המחבר – אחד ההסברים המעניינים להבדל שבין אורכי מקטעי האוקזאקי בפרוקריוטים לאאוקריוטים נעוץ בנוכחותם של הנוקלאוזומים (Nucleosomes) שאחראיים לדחיסת הגנום האאוקריוטי אשר נמצאים במרווחים של 200 נוקלאוטידים לאורך הכרומוזום. כאשר הדנ”א פולימראז דלתאDNA (polymerase δ) שאחראי על סינתזת הגדיל המתעכב מגיע לנוקלאוזום הוא נעצר ולכן אינו מסוגל להמשיך.
שלילת מסיחים:
א . בגדיל המוביל לא יווצר מקטעי אוקזאקי מכיוון שהוא המשכי והדנ”א פולימראז “רץ” עליו ללא הרבה עצירות ולכן אינו מכיל מקטעים קצרים. זה נובע מהסנכרון בכיוון תנועתם של הפולימראז וההליקאז (כלומר הפולימראז עם כיוון פתיחת מזלג השכפול).
ב . בהמשך לנ”ל, מקטעי האוקזאקי (וכן שום סינתזת DNA או RNA) אינה יכולה להתרחש מכיוון 3′ ל-5′ (כלומר שסנתזת נוקלאוטידים חדשים בקצה 5′ בכל פעם), זאת עקב יכולתו של הפולימראז לסנתז רק בכיוון 5′ ל-3′.
ד .כאשר מבינים את כיוון פעולת הפולימראזות, חשוב לא להתבלבל או למהר במסיחים כאלו, ולשים לב לא ליפול במסיחים כאלו שבאים להטעות. אם הכיווניות מבלבלת מעט, אפשר פשוט להשקיע כמה שניות ולצייר זאת על מנת להיות בטוחים.
להרחבה- Alberts, מהדורה שביעית, עמ׳ 260-261
החלטת לערוך ניסוי בו הרצת שלוש חומצות אמינו בג׳ל אלקטרופורזה עם גרדיאנט pH כמתואר מטה.
בהנחה שבחרת בחומצות האמינו אספרגין (Asparagine), חומצה אספרטית (Aspartic acid) וארגינין (Arginine), מה יהיה סדר הופעתם בג׳ל לאחר ההרצה (שים/י לב – חומצות האמינו כצובות כסדר הופעתן מכיוון הקתודה לאנודה; משמע מימין לשמאל)?
(-)Cathode 14 13 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 (+)Anode
במה השאלה עוסקת: מיקוד איזואלקטרי של חומצות אמינו.
תשובה ג. הרצת חלבונים/חומצות אמינו בג’ל אלקטרופורזה עם גרדיאנט pH היא שיטה להפרדדתם על סמך נקודת ה-pI שלהם. pI הוא ערך ה-pH שבו סך המטענים על המולקולה שווה 0. במצב כזה השדה החשמלי בו נמצאת המולקולה לא ישפיע עליה והיא תעצר בג’ל.
מטען החומצה האמינית משתנה בהתאם ל-pH בו היא נמצאת – אם היא נמצאת ב-pH מאוד חומצי, מטענה כנראה יהיה חיובי ולהפך. בהתאם למטען שלה, הח”א תנוע לכיוון האלקטרודה המתאימה (מטען חיובי לקתודה ומטען שלילי לאנודה), עד שתגיע לנקודה בה pH=pI בו מטענה יתאפס והיא תעצר בג’ל.
ארגון חומצות האמינו בג’ל בעל גרדיאנט pH מהקתודה לאנודה יהיה בסדר של pI יורד.
את חומצות האמינו בגוף מחלקים לחמש קבוצות – אליפטיות, ארומטיות, פולריות, טעונות חיובית וטעונות שלילית. לכל חומצות האמינו יש קצה N בסיסי-חיובי וקצה C חומצי-שלילי המשפיעים על תנועתן בשדה חשמלי, ב-pH פיזיולוגי שני הקצוות טעונים ולכן המטען הכולל של המולקולה הוא 0. חומצות אמינו משלוש הקבוצות הראשונות*, שלא מכילות שיירים טעונים, יהיו בעלות pI בין 5 ל-6. לחומצות האמינו החיוביות והשליליות יש גם שייר צד שיכול להתיינן ולכן גם הוא ישפיע על ערך ה-pI: שייר טעון חיובי – שייר שמחובר אליו פרוטון (H+) יעלה את ה-pI הכללי של המולקולה (כי יש צורך ב-pH גבוה יותר לשחרור הפרוטון), שייר טעון שלילית – שייר שחסר לו פרוטון (H+) יוריד את ה-pI הכללי של המולקולה (כי יש צורך ב-pH נמוך יותר כדי שיתחבר פרוטון). בהתאם למידע זה:
ארגינין – ח”א טעונה חיובית בpH פזיולוגי ולכן בעלת pI>>7.
אספרגין – ח”א פולרית לא טעונה, בpH פזיולוגי היא בעלת מטען ניטרלי ולכן pI באיזור 5-6.
אספרטט – ח”א טעונה שלילית בpH פזיולוגי ולכן בעלת pI<<7.
לכן, ארגינין תעצר בנקודה בה pH>>7, אספרגין תעצר בסביבות pH=6 ואספרטט תעצר ב pH<<7, סדר הופעתן מהקטודה לאנודה יהיה בהתאם – ארגינין, אספרגין, אספרטט.
*יוצאות דופן הן ציסטאין (פולרית) וטירוזין (ארומטית): השייר של ציסטאין מכיל קבוצת סולפידריל (Sulfhydryl, SH) בעלת pKr=8 והשייר של טירוזין מכיל קבוצת הידרוקסיל (Hydroxyl, OH) בעלת pKr=10.
להרחבה: Lehninger, מהדורה 6, עמודים 77-85 (חומצות אמינו), 94-95 (מיקוד איזואלקטרי).
יצירת קשר
מתלבטים? מעוניינים לשוחח איתנו? ליצירת קשר השאירו פרטים ונחזור אליכם.
שירות לקוחות
03-6225333 שעות מענה: א'-ה' 9:00-17:00